שמשיה לרכב חשמלית: מתי מנוע שווה את הכסף ומתי מטרייה מנצחת

4 דקות קריאה
שמשיה כסופה פרוסה על השמשה הקדמית מבפנים ברכב חונה בשמש

שמשיה לרכב חשמלית היא גליל בד ממונע שמתקינים בצד הפנימי של השמשה הקדמית ופורסים בלחיצת כפתור, בדרך כלל דרך חיבור ל-12 וולט. זה נשמע מפנק, ובאמת נחמד לראות את זה נפתח לבד. אבל מה שקובע כמה חם יהיה ברכב אחרי שעתיים בחניה חשופה זה לא המנוע, זה שלושה דברים אחרים: כמה שטח מהשמשה באמת מכוסה, כמה טוב המשטח מחזיר קרינה, ואם בכלל טרחתם לפרוס אותה. אף אחד מהשלושה לא צריך חשמל כדי לעבוד.

שתי כוונות שונות מסתתרות באותו חיפוש

חלק ממי שמקליד "שמשיה לרכב חשמלית" מתכוון למנגנון ממונע. חלק מתכוון לשמשיה לרכב החשמלי שקנה לפני חצי שנה, טסלה מודל 3, BYD אטו 3 או MG4. שתי השאלות הגיוניות, והתשובות עליהן שונות לגמרי. אז נענה על שתיהן.

נתחיל בממונע. הוא קיים, נמכר בעיקר דרך אתרי סחר סיניים, והרעיון פשוט: גליל עם מנוע קטן נדבק לרוחב החלק העליון של השמשה, ובלחיצה הבד יורד ומכסה אותה. הצרות מתחילות בהתקנה. האזור העליון של השמשה תפוס ברוב הרכבים משנת 2018 והלאה, שם יושבות מצלמת מערכות הבטיחות, חיישן הגשם והמראה הפנימית. אחר כך מגיע החיווט, שמישהו צריך להעביר בלי לקרוע את ריפוד התקרה. ויש נקודה שלישית שפחות מדברים עליה: מנוע קטן שמבלה קיץ שלם בתא נוסעים שמגיע לשבעים מעלות עובד בתנאים שלא תוכנן אליהם. הוא לא יישרף מיד. הוא פשוט יתחיל לתקוע את עצמו באמצע הפריסה איפשהו באוגוסט השני.

מה באמת מוריד את החום ברכב חונה

הזכוכית מכניסה קרינת שמש ולא נותנת לחום לצאת. הדשבורד הכהה סופג את הקרינה, מתחמם, ומקרין חום חזרה פנימה. מכאן זה כבר מעגל. בקיץ ישראלי משטח דשבורד חשוף מטפס בקלות לשמונים מעלות ויותר, וההגה לא רחוק ממנו. האוויר בתא הנוסעים מגיע לשישים בערך. מי שהניח פעם יד על אבזם של חגורה שחורה בחניון פתוח יודע על מה מדובר.

שמשיה עוצרת את זה בשלב הראשון, לפני שהדשבורד התחיל בכלל לספוג. שכבה חיצונית כסופה מחזירה חלק גדול מהקרינה במקום לבלוע אותה, וזו הסיבה שהצד הכסוף תמיד פונה החוצה. מתבלבלים בזה יותר ממה שנדמה. שמשיה שהופכים בטעות, עם הצד הכהה כלפי חוץ, עובדת פחות טוב מחצי שמשיה שהונחה נכון.

וגם השוליים קובעים. רצועת זכוכית לא מכוסה של עשרה סנטימטרים בכל צד היא בערך חמישית מהשטח, וזה פתח שדרכו נכנס בדיוק אותו חום. דווקא כאן המידה מכריעה יותר מהחומר. דגם משובח שקטן בעשרה סנטימטרים מהשמשה שלכם יעבוד פחות טוב מדגם פשוט שמכסה מקצה לקצה.

אם הרכב שלכם באמת חשמלי, זה כבר עניין של טווח

ברכב בנזין המזגן עולה דלק. מרגיז, נסבל. ברכב חשמלי הקירור לוקח אנרגיה מאותה סוללה שמניעה את הגלגלים, וזה כבר סיפור אחר. תא נוסעים שהתחמם לשישים מעלות מכריח את המזגן לעבוד על מלא כמה דקות טובות עד שאפשר לשבת בפנים, ובנסיעות קצרות בעיר זה נתח מהטווח היומי.

מי שיכול להתחיל קירור מראש מהאפליקציה בזמן שהרכב מחובר לעמדה נמצא במצב טוב. רוב האנשים לא מחוברים לעמדה כשהם חונים בעבודה או ליד הסופר. שמשיה טובה מקצרת למזגן את העבודה: היא מורידה את נקודת הפתיחה בכמה מעלות, בלי לגעת בסוללה.

מה לבדוק לפני שמשלמים

ארבעה דברים. ראשון, מידה. מודדים את רוחב השמשה הקדמית מבפנים, מעמוד לעמוד, ומשווים למידות שכתובות בדף המוצר. שני, זמן הפריסה. שמשיה שלוקח לה דקה להתקפל בחזרה תישאר בתא המטען עד ספטמבר. שלישי, איפה היא נשמרת בין נסיעה לנסיעה. דגם שמתקפל לגודל של מטרייה נכנס בין המושב לדלת ולכן הוא תמיד שם. הרביעי הוא הציפוי, ופה פשוט מסתכלים: צד חיצוני כסוף ומחזיר אור, לא אפור עמום.

השמשיה המתקפלת של נוביבה בנויה סביב הנקודה השנייה. היא נפתחת ונסגרת כמו מטרייה תוך שניות, הציפוי הכסוף מחזיר את קרני השמש ושומר על הדשבורד מסדקים ועל ההגה נעים למגע, והיא מתקפלת לגודל קומפקטי שנכנס ליד המושב. אין בה מנוע, אין חיווט, ואין מה שייתקע באוגוסט.

ואם בכל זאת מתחשק לכם מנגנון ממונע, אני לא אנסה לשכנע אחרת. רק תוודאו לפני הקנייה שהאזור העליון של השמשה שלכם פנוי מספיק להתקנה, ותשאלו את המוסך אם חיווט כזה נוגע באחריות היצרן. לשאול זה תמיד יותר זול מלגלות.

עוד מדריכים